5 הטעויות שהפכו סרטי Investor Pitch מוצלחים לשכחים: וכיצד לא ליפול בהן

לאחר 20 שנה בתעשייה ועשרות סרטי Investor Pitch שהפקנו, ראינו את אותן הטעויות חוזרות שוב ושוב. ולא כי הלקוחות אינם מקצועיים. אלא כי בתעשייה שלנו, יותר מדי אנשים אומרים "כן" לכל מה שהלקוח רוצה, במקום לומר לו את מה שהוא צריך לשמוע.

אנחנו לא עושים את זה.

1. יותר מדי מידע בפחות מדי זמן

Investor Pitch טוב מספר סיפור אחד בצורה ברורה. לא שלושה סיפורים. לא "בואו נכניס גם את ה-roadmap". לא "בואו נסביר גם את הטכנולוגיה".

המשקיעים שיושבים מולכם ראו מאות פיצ'ים. אם הם לא מבינים את הערך הבסיסי בתוך 30 שניות, איבדתם אותם. כל מסר נוסף שנכנס אחרי הרגע ההוא הוא רעש. לא מידע.

הפתרון: כתבו את הסרט כמו שכותבים הדלקת אש: מה הניצוץ, מה הדלק, מה הלהבה. סיפור אחד. ישר. חזק.

2. להתמקד בטכנולוגיה ולא בבעיה

משקיעים לא קונים טכנולוגיה. הם קונים פתרון לבעיה גדולה שהם מאמינים שהיא אמיתית. חברה שמתחילה בסרט שלה ב"הפלטפורמה שלנו מבוססת על ארכיטקטורה distributed של X עם שכבת Y", כבר איבדה את החדר.

התחילו עם הבעיה. הגדירו אותה בצורה שמישהו מחוץ לתחום יכול להרגיש. תנו לה לנשום שנייה. רק אז, ורק לאחר שהצופה כבר "בפנים", הציגו את הפתרון.

3. תאורה ואודיו גרועים: הרוצח הכי שקט

לא משנה כמה הסיפור טוב. אם ה-CEO נראה כמו שצילמו אותו בחדר ישיבות עם לייטינג ניאון ו-echo, המשקיע שם לב. הוא אולי לא יגיד את זה בקול. אבל זה יחלחל לאופן שבו הוא מעריך את הרצינות של הפרויקט.

אנחנו מסרבים לצלם ראיונות בחדרי ישיבות. לא כי אנחנו קשוחים, אלא כי אנחנו יודעים שמנהל קרן שמסתכל על פיצ' שנראה "בית ספר" לא יוכל להפריד בין האיכות החזותית לבין האיכות הנתפסת של הפרויקט. התאורה היא חלק מהמותג.

4. אין רגע של אמת אנושי

כולם מספרים על ה-TAM שלהם. על ה-ARR שלהם. על ה-moat שלהם. מי שנזכרים בהם לאחר 10 פיצ'ים ביום אחד הם אלה שסיפרו סיפור שאי אפשר לשכוח.

זה יכול להיות עובד שמדבר על למה הוא בא לעבוד בחברה. לקוח שמתאר את החיים לפני ואחרי. מייסד שמספר את הרגע שבו הבין שיש פה משהו. רגע אחד של אמת שווה יותר מ-40 סלייד של מצגת.

5. הפיצ' ארוך מדי: וסיים בלי CTA

Investor Pitch: עד 2 דקות. חתכו בחוסר רחמים. כל מה שאפשר לחתוך, תחתכו. אם אתם מתווכחים עם עצמכם אם לכלול משהו, אל תכלילו אותו.

ואז הטעות השנייה: הסרט נגמר, הצופה אמור לעשות משהו, ואין שום הנחיה. CTA ברור בסוף הוא לא "מכירתיות זולה", הוא כבוד לזמן הצופה. "בואו נדבר", "השאירו פרטים", "קבעו פגישה", אחד מהם. ישיר.

בThe Video Shop, אנחנו עובדים על כל פיצ' כמו שעובדים על סרט. שבועות, לא ימים. פידבק, עריכות, שוב פידבק. לא כי אנחנו מסובכים, אלא כי הפיצ' שמגייס הון הוא כזה שעבדו עליו עד שכבר לא ניתן לשפר אותו יותר. רק אז הוא מוכן.